רש"י על יומא פ״ח א:ו׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על יומא פ״ח ×¢×´×:ה׳ רש"י על יומא פ״ח ×¢×´×:ז׳ »

1 יומא פתח ↗

מִכְּלָל דְּרַבִּי יוֹסֵי סָבַר לָאו מִצְוָה. וְהָתַנְיָא: הֲרֵי שֶׁהָיָה שֵׁם כָּתוּב עַל בְּשָׂרוֹ — הֲרֵי זֶה לֹא יִרְחַץ וְלֹא יָסוּךְ וְלֹא יַעֲמוֹד בִּמְקוֹם הַטִּנּוֹפֶת. נִזְדַּמְּנָה לוֹ טְבִילַת מִצְוָה — כּוֹרֵךְ עָלָיו גֶּמִי וְיוֹרֵד וְטוֹבֵל. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: יוֹרֵד וְטוֹבֵל כְּדַרְכּוֹ וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְשַׁפְשֵׁף.

2 כסא רחמים על מסכת סופרים פתח ↗

ודע דבדין היה שם כתוב על בשרו בהלכה י"ב דבסמוך אחר זמן ראיתי בפסקי הרב המאירי ז"ל לשבת על דף ק"ך בההיא בריתא דכתוב שם על בשרו שפירשה כולה לענין מחיקת השם קרוב למ"ש רש"י ביומא שהבאתו לעיל וכתב דלא ירחץ ולא יסוך מצד הרשות שמא ימחק השם ונמצא גורם במחיקה ופירש דגמי שיהא מגין עליו משטף. ובסוף כתב דאסור לעמוד בפני השם ערום ויועיל הגמי וגדולי המחברים כתבו ופירשו עצמו של דבר מפני שאסור לעמוד בפני השם ערום ואף סוגיא זו מוכחת כדבריהם כמ"ש ה"ט דרבנן דקסברי אסור לעמוד בפני השם ערום ושנדחות סוגיא ראשונה וכו' ומ"מ דרך סוגיא נאמרה וכו' ומ"מ לדבריהם אי אתה יכול לפרשה בטבילת מצוה שלעולם אסור אבל טבילת רשות שאין בה חציצה טובל בכריכת גמי על ידי הדוק עכ"ל בקיצור הלא בספרתו באורך. ולכאורה דבריו קשים דבסוגית שבת הדבר מבואר כפירוש גדולי המחברים שהוא הרמב"ם שדרך הרב המאירי ז"ל לומר עליו גדולי המחברים. ואם רש"י ז"ל ביומא פירשה לענין מחיקת שם כבר תוספות ישנים השיגו עליו ואנו בעניותנו כתבנו לישב דבריו קשים דבסוגית שבת הדבר מבואר כפירוש גדולי המחברים שהוא הרמב"ם שדרך הרב המאירי ז"ל לומר עליו גדולי המחברים. ואם רש"י ז"ל ביומא פירשה לענין מחיקת שם כבר תוספות ישנים השיגו עליו ואנו בעניותנו כתבנו לישב דבריו שהוא סובר מדקדוק לשון הש"ס ביומא לפרשה הכי כמש"ל. אבל בסוגית שבת הוא דבר קשה לפרש כמ"ש הרב ז"ל שם מ"ש דלא ירחץ ולא יסוך מצד הרשות שמא ימחק וגורם וכו' קשה דגרמא מותר. ומ"ש ומ"מ דרך סוגיא נאמרה וכו' ופירשה לטבילת רשות שאין בה חציצה וכו' והם דברים קשים כאשר יראה המעיין ואין להאריך:

6 לא ירחוץ - שלא ימחוק את השם:

7 כורך עליו גמי - להגין עליו משטף המים:

« רש"י על יומא פ״ח ×¢×´×:ה׳ רש"י על יומא פ״ח ×¢×´×:ז׳ »